כמו חייל בצבא המורדים - חלק 2

קשה להאמין שרק לפני שבועות ספורים ביליתי את ראש השנה אצל הקהילה היהודית באוגנדה, סמוך למבאלה. אין זה רק שהם טיפלו בי לפני שבע שנים כשחליתי במלריה. מבחינות רבות, בית כנסת שוויוני שבו שרים את התפילות העבריות במקצב אפריקני מרגיש לי כמו בית. הובעה בקשה מאת הקהילה להקים אצלם מרכז לידה, אז אחרי התפילה אשת הרב מקבצת כמה מן הנשים כדי שאשמע מפיהן על הדרוש להן בתחום שירותי הבריאות. אנו יושבות במעגל על הדשא שנגזם אתמול תחת עץ מנגו נדיב. הנשים לובשות את שמלותיהן הצבעוניות ביותר. אחרי פתיחה קצרה בזו אחר זו כל אחת מן הנשים במעגל משתפת בדבר צרכיה ומעידה על המחיר שכבר נאלצה לשלם על העדר גישה לטיפול בטוח ועדין בנשים בהריון ובלידה. "במרכז הלידה החדש שלנו אנו רוצות מיילדות שיתנהגו אלינו יפה, שלא יכו אותנו ולא ישפילו אותנו!; הנשים כולן מנידות ראשן בהסכמה. "אנו רוצות שהמקום יהיה נקי! ראי, כשאת הולכת לבית החולים הממשלתי המיילדות אינן מתירות לך ללכת לשירותים, פן ייפול התינוק לשם. אז אם עדיין לא לוחצת הן מתעלמות ממך. וכשמגי הזמן שבו את רוצה ללחוץ, ארבע או חמש נשים כבר עשו קקי ודיממו וילדו על אותה המיטה שעליה את לוחצת עכשיו".

"יש זריקה שהן יכולות לתת לך שעוצרת את הדימום, היא אמורה להיות בחינם אבל אם אין לך כסף לשלם בעדה הן מותירות אותך לדמם למוות". – "הם שולחים אותך הביתה מייד ואומרים לך חזור אם יש סיבוך, אבל לנשים שלנו אין כסף לשלם על הנסיעות ורבות מהן פשוט מתות בבית, או שהתינוק מת.". – "ואם במקרה ילדת בבית כי לא הספקת להגיע לשם מרחוק, הן מסתכלות עלייך בעין רעה מאד". – "צריך שיהיה תה חם", אומרת אשת הרב. "נשים לאחר לידה זקוקות לחום, וזה אפילו עוזר בכאבים שאחרי, וצרי להיות רופא וחדר ניתוח זמין למקרה שמשהו ישתבש. את מכירה את הבת שלי? היה צריך להיות לה אח תאום. היא נולדה בבית אבל הוא נתקע. נסענו לבית החולים בלילה אבל הרופא לא היה בסביבה, אני לא יודעת אם היה שתוי. עש שמצאו אותו בבוקר, הבן ההוא כבר מת".

"אם אין לך כסף לסדין הפלסטי ולצמר גן ולפדים ולכל הציוד הזה, זה לא מצדיק שיסרבו לקבל אותך!" – "הבנות שלנו גם ה צריכות פדים, כי כשאן להן הן נאלצות הפסיד ימי לימודים. "ומה בדבר אמצעי מניעה?" – שואלת אישה שעד כה טרם שיתפה. – "את באה לבקש אז נותנים לך משהו שכבר פג תוקפו וזה לא פועל אז בסוף את שוב בהיריון". השיחה נוטה לזמן מה לנושא של תופעות הלוואי של אמצעי מניעה. "האם נכון שהם מחלישים את הרחם שלך?"- האם הם מסלקים את התשוקה המינית?" אחרי סבב של דיון סוער הן חוזרות לנושא של מרכז הלידה. "אנו לא \קוקות לבניין מפואר. אם המקום יהיה נקי ואם המיילדות לא יכו אותנו ויתנהגו אלינו יפה, וירשו לנו ללדת כפי שאנו רוצות!" אומרת אחת, מדגימה תנוחה של כריעה, "- אז המרכז הזה יהיה עסוק מאד עד מהרה ויציל נפשות רבות".

לאור העובדה שחודש אוקטובר הוא כה אינטנסיבי במרכז הלידה שכבר מציל נפשו תרבות כל כך, אני אסירת תודה על כך שהחלטתי לקחת לי כמה ימים נוספים אחרי החד לבלות זמן בטבע ולראות משהו מן היופי השוכן לצידה של כל כך הרבה אלימות. כוח הריפוי של הטבע הוא חלק חשוב של החזון שלנו לאדמת המרפא הנשית שאנו שוקדות לקראת הקמתה. הדבר נראה עתה בהיר מאי-פעם שהפרויקט שלנו בישראל יהיה רק הראשון מבין מקומות מקלט רבים לריפוי ולידע נשיים, שיש בהם צורך כבה דחוף אוגנדה ובעולם כולו. אני נותנת לליבי להתמלא בתמונות של ג'ירפות מהלכות בבר, בנוכחות של אם פילה והתינוק שלה, לביאה, עוצמתו של נהר הנילוס ואהבת המשחקים של השימפנזים.

כאשר אני מתקרב לקמפאלה מגיע מסרון מחברתי לורה. נפגשנו לפני שבע שנים בלוארו, כאשר היא הייתה ללמידת רפואה צעירה שבאה לבלות את חופשת הסמסטר בבית היולדות שבו אחיה היה רופא צעיר ואני התנדבתי כמיילדת. במשמרת הראשונה שלה במחלקת היולדות היו שתי נשים, לוחצות זו בצד זו. שתי הלידות הסתיימו כלידות שקטות. אני נזכרת כיצד הסתכלתי בלורה ולא ידעתי כיצד היא תוכל אי פעם שלא להתיירא מלידה.

עכשיו, בעודה כותבת לי מסרונים, היא עצמה בלידה! היכן א, אני שואלת, ביודעי שהיא גרה רחוק רחוק ליד גבול קניה. "אני בקמפאלה" מודיע הברון, לאחר כמה דקות שבהן הרשת קרסה. אני מגיעה אליה בפתיחה של שבע אצבעו, היא באמצע ציר כשאני נכנסת לחדר שהו היא יולדת, היא אוחזת בידי בחוזקה מבעד לכאב. לא התראינו שבע שנים. אף כי היא יכולה להרשות לעצמה חדר לידה פרטי בבית חולים טי, והיא עצמה רופאה עכשיו – אני זוכה לכה מעט עדינות על מיטת המתכת, כשרגליה נתמכות וקשורות.

בזמן שהותי בקמפאלה אני מעבירה שיעור לצוות של הפרויקט מעורר ההשראה GirlUp. עמותה זו נוסדה בידי מוניק, חברה אחרת שלי מפני שבע שנים. אישה מדהימה זו השלימה מזת וארש ני בלימודי מגדר. התיידדנו לאחר ששמעתי ממנה כיצד חברה שלה כמעט איבדה את חייה עקב הפלה לא חוקית. בצוות כולל עובדים סוציאליים, גברים ונשים, הפועלים לקידום בריאותן של נערות וחינוך מיני למתבגרים. עם צוות כה מסור למלאכת הקודש שלהם ועם נושאים עסיסיים כגון הסכמה, שוני בפרקטיקות מיניות בין תרבויות שונות, עצות לכאבי מחזור, לידה טבעית לעומת מדיקליזציה... אנו משוחחים על המיתוס שסקס אמור להכאיב בעיקר בפעם הראשונה, ומדוע הוא אינו אמור להכאיב, בייחוד אם הלב והרחם והראש והנרתיק כולם אומרים כן, ואם יש גירוי הולם – ובשלב זה אני נותנת שיעור אנטומיה קצר להצגת הדגדגן, ואם יש סיכה טובה ואין זיהום... הסדנה אינה רוצה להסתיים. הם שואלים עוד ועוד שאלות מצוינות, ואני נזכרת כמה אני אוהבת ללמד. לסיום הסדנה אני מבקש מכל אחד ואחת לשתף בדבר אחד שלמדו כאן. שתי תגובות בייחוד מציפות דמעות בעיניי.

אישה צעירה אחת שואלת אם זה נורמלי לדמם פעמים בחודש וכה רווח לה לשמוע את ההסבר, שהיה ברור כי היא שואלת על עצמה. חודש של לוח השנה יכול להכיל 30 או 31 ימים, אז אם המחזור שלך הוא 28 יום בעי עד מאד שיהיה דימום "פעמיים בחודש"... אם עובדת סוציאלית העוסקת בקידום בריאותן של נערות מסתובבת עם חשש שהמחזור שלה אינו נורמלי, תארו לעצמכם כמה חשוב ליצור מרחב בטוח שבו אפשר לשאול שאלות מסוג זה. זאת הסיבה שתחילתו של כל שיעור או סדנה אני מקדישה זמן לכונן מרחב בטוח. התגובה השנייה באה מאיש צעיר האומר שהוא רוצה לאמץ את הצעתי שכאשר נערה מקבלת מחזור בפעם הראשונה היא תקבל שי, אולי פרחים. "מעתה ואילך אני רוצה לעשות זאת בשביל הנערות שלנו, ויום אחד אעשה כך לבת שלי".

אחרי כה הרבה מצבי חירום היה טוב להיקרא ללידת בית. פגשתי את האם ביום שבו נחתתי באוגנדה, כשעצרתי לקנות כרטיס סים מקומי בדרכי משדה התעופה אל המקום המרוחק שבו שוכן מרכז הלידה. הדבר נועד להבטיח שאוכל להיות בקשר ולנהל מרחוק את העמותה שלי, עמותת אוהלה. למעשה, כמו דברים רבים באפריקה, התקשורת התגלתה כעניין הרבה יותר מורכב. בתור לפניי הייתה אישה אמריקנית בהריון מתקדם ומסביבה התרוצץ במעגלים פעוט. מאחר שהיה נראה שהיא תזדקק למיילדת בקרוב, הצגתי את עצמי. "אה", היא אמרה, "את זו שבאה מישראל, שמעתי שאת בדרך, נראה לי שאת המיילדת שלי". וכך מצאתי את עצמי נקראת ללוות לידת מים בבית בגולו. לרגע אחד אחרי שהתינוק הגיח היישר לידיה של אימו דאגתי, כי הוא נראה לי חיוור. אחר כך נאלצתי לפרוץ בצחוק כשהזכרתי עצמי שהוא ורוד ובריא לגמרי בתור תינוק מוזונגו.